כמעט כל אישה חוותה תנודות במצב הרוח שלה בימי הווסת, אבל האם ידעת שהסערה הזו עלולה ללוות אותך גם הרבה אחרי שהמחזור החודשי נפסק? שינויים במצב הרוח, ובעיקר עצבנות יתר, מופיעים אצל כ־80% מהנשים לפני, בזמן או אחרי גיל הפסקת הווסת. השכיחות, החומרה משך התופעה משתנים מאישה לאישה.

למה זה קורה לנו?

הסיבה המרכזית לשינויים במצב הרוח היא שינויים ברמות האסטרוגן בגוף. המערכת ההורמונלית בגוף היא מערכת מורכבת הדורשת איזון תמידי. עם הגיל התפקוד השחלתי יורד, הגוף מתחיל לעבור שינויים הורמונליים שבמהלכם מחזור הווסת ייפסק. השלבים הראשונים כוללים שינוי ברמות הורמוני המין הנשיים אסטרוגן ופרוגסטרון.

האסטרוגנים הם משפחה של הורמונים בעלי תפקיד משמעותי במערכת הרבייה של האישה. רוב האסטרוגן בגוף מיוצר על ידי השחלה. עם השנים, רמת האסטרוגן בגוף יורדת וירידה זו משפיעה על כלל רקמות הגוף: העצם, רקמות החיבור, עיבוד שומנים ומערכות רבות נוספות.אסטרוגן ופרוגסטרון (שמופרש גם הוא מהשחלה) מווסתים, בין היתר, ייצור של חומרים שונים במוח הנקראים נוירוטרנסמיטרים דוגמת סרוטונין, נוראפינפרין ודופמין שלהם השפעה על מצב הרוח.

• במילים פשוטות: כאשר הגוף מפסיק לייצר הורמונים באופן סדיר, גם כמות הסרוטונין מושפעת, ואיתה גם מצב הרוח.

מלבד הטלטלה ההורמונלית, מצב רוח מושפע מגורמים רבים בגיל המעבר, בהם לחצים בעבודה ובבית, פעילות גופנית ותזונה. בגיל המעבר ולפניו נשים רבות סובלות מתסמינים שגם אם אינם משפיעים ישירות על מצב הרוח, יוצרים גורמי לחץ המשליכים על מצב הרוח. הפרעות שינה, לדוגמה, יכולות לגרום למצוקה, לעייפות ולעצבנות. גלי חום הגורמים להזעת יתר עלולים ליצור מצבים חברתיים מביכים ורצון להתכנסות. והבדידות, אף היא, עלולה להשפיע לרעה על מצב הרוח.

מה עושים עם זה?

שינויים תכופים במצב הרוח עלולים לעורר קשיים – בעבודה, במשפחה או בין חברים. לא תמיד בן או בת הזוג והילדים מודעים לסיבה לשינויים אלה, וגם אם כן – הם לא תמיד יודעים להתמודד איתם. לא תמיד אפילו האישה שעוברת את השינויים מודעת לכך שיש לתופעה סיבה פיזיולוגית. אם את קוראת את זה ומזהה את הסימנים – כבר עשית צעד בכיוון הנכון. אם שינויים במצב הרוח גורמים לקשיים בתפקוד, כדאי להתייעץ עם מומחה או מומחית לתקופת גיל המעבר ולנסות למצוא פתרונות שיקלו על המצב עד חלוף הזעם.

בינתיים, ניתן לאמץ כמה מהטיפים שמסייעים לנשים להתמודד עם הרגשות שמציפים אותן בתקופה זו:

• פעילות גופנית – כושר משחרר אנדורפינים הגורמים לשיפור מצב הרוח. אין צורך להתחיל להתאמן לקראת טריאתלון, מספיק לבצע פעילות גופנית סדירה כ־4 פעמים בשבוע למשך כשעה. גווני את הפעילויות: הליכה, שחייה, רכיבה על אופניים, אימון בחדר כושר או חוג ריקוד בטן – כולם יעשו את העבודה.
• התמודדות יצירתית עם תחושת לחץ – בין גיל המעבר והלחצים של העולם המודרני, נשים חשופות ללחץ לעתים תכופות. מצאי דרכים יצירתיות להתמודד עמו: הצטרפי לחוג קרב מגע או קיקבוקסינג ותמצאי משהו להכות בו, תרגלי יוגה, מדיטציה או טאי צ’י כדי למצוא את השלווה הפנימית, החזיקי פנקס ועט וכתבי את כל מה שהיית רוצה לעשות כשאת מרגישה שהזעם מציף אותך, קראי ורק אז תחליטי האם גם לבצע.
• דברי על זה – שתפי חברים ובני משפחה בתחושות שלך. אם תנודות מצב הרוח משפיעות עלייך בעבודה, חפשי אוזן קשובה. אם ההפרעה לחיים רבה – התייעצי עם איש מקצוע.
• טפחי קשרים חברתיים – טיפ ששווה לאמץ גם בתקופות אחרות בחיים.
• הימנעי מקפאין, אלכוהול ומאכלים חריפים – ייתכן כי ההשפעה על מצב הרוח לא ישירה, אך שלושתם מעודדים גלי חום שעלולים לגרום לעצבנות או למנוע ממך שנת לילה טובה, ובכך להחמיר את תחושות הכעס והתסכול.
• עברי לתזונה בריאה – אכלי מגוון ירקות ופירות, קטניות ודגנים מלאים. דאגי לצרוך חלבון בכמות מספיקה. ישנם חומרים במזון המשפיעים על מצב הרוח, אבל גם אם רק תשפרי בכך את מצבך הגופני הכללי – זה עשוי לעזור.
• ומעל לכל– פני לרופאה או לרופא המטפל שלך או לרופא או לרופאת הנשים שלך ושתפי אותם בתחושות שלך!

מה עוד גורם לשינויים במצב הרוח לקראת גיל המעבר?

מצב רוח מושפע מגורמים רבים, בהם לחצים בעבודה ובבית, פעילות גופנית ותזונה. בישראל, לדוגמה, גיל הגירושין הממוצע לנשים עומד בשנת 2017 על 39.5 – גיל שבו גם השינויים ההורמונליים נפוצים. גם תפיסת המצב הבריאותי משפיעה: על פי נתוני סקר שביעות רצון שנערך בשנת 2020 על ידי הלמ”ס בישראל, נראה כי 75% מהנשים עד גיל 44 מעריכות כי מצב בריאותן הוא טוב מאד, אך בגילאי 64-45 שיעור הנשים שזו הערכתן צונח ל-42% בלבד, אף כי בהשוואה לגברים, שיעור הנשים בעלות מוגבלות גופנית חמורה בגילאים הללו נמוך יותר.

דיכאון וחרדה בגיל המעבר

דיכאון וחרדה הם שני מצבים קשים להתמודדות. שינויים במצב הרוח של גיל המעבר יכולים למסך תופעות של דיכאון או חרדה קליניים, שעלולים גם הם להופיע בתקופה זאת. התקף חרדה הוא מצב שבו במקביל לחרדה עמוקה ופתאומית מופיעים גם תסמינים פיזיים: רעד, הזעה, קוצר נשימה, דפיקות לב מואצות ולפעמים גם כיווצים בבטן ובחילות. גם גלי חום מאופיינים בחלק מהתסמינים של התקף חרדה – מלבד קוצר נשימה, ולכן לעיתים יש קושי לאבחן ביניהם – במיוחד בעיצומו של התקף כזה.

למה זה קורה? בין יתר תפקידיו, האסטרוגן גם מווסת את רמת הקורטיזול – הורמון הדחק. לכן, כאשר רמות האסטרוגן יורדות (כמו שקורה בתקופת המעבר) – רמות הקורטיזול משתנות וזאת יכולה להיות סיבה לתחושות הדומות להתקף חרדה.

התקף חרדה הוא חוויה מפחידה, לעיתים קרובות בגלל שהתסמינים שלו דומים לתסמינים של התקף לב. אישה שחוותה התקף חרדה אחד, נמצאת בסיכון גבוה יותר לחוות התקפים נוספים. אורך התקף כזה יכול לנוע בין 10 דקות לחצי שעה והם מגיעים ללא התראה מוקדמת, ופעמים רבות בשעות הבוקר.

איך מתמודדים?

אם את חווה תופעות אלה, ובמיוחד אם סבלת בעבר מדיכאון, חשוב להתייעץ עם מומחית או מומחה לגיל המעבר שיוכלו לייעץ ולאבחן ואף להציע טיפול תרופתי במידת הצורך.

ישנן פעולות שיכולות לסייע לך בזמן אמת להתמודד עם התקף חרדה ובני המשפחה והסביבה הקרובה יכולים לעזור בכך: הסחת דעת, שאלות לא שיפוטיות, כמו “מה יגרום לך להרגיש נוח יותר עכשיו” ולנסות להתרכז בדברים אחרים בסביבה, כמו למנות חמישה חפצים שניתן לגעת בהם, שלושה דברים שאת שומעת וכדומה. גם ניסיון להרגיע את הנשימה – להכניס ולהוציא את האוויר בקצב אחיד ולספור נשימות, יכול לעזור.

לצד השינויים הרבים שנשים בגילים אלה חוות בגופן, קיימים גם שינויים בחיים שעלולים לגרום להופעת דיכאון: ילדים שעוזבים את הבית, מוות של הורים, גירושין וכדומה. אם את חווה שינויים במצב הרוח ואינך בטוחה האם מדובר במצבי רוח משתנים או בדיכאון/חרדה – חשוב להתייעץ עם מומחה בנושא.